Showing posts with label Hebrew. Show all posts
Showing posts with label Hebrew. Show all posts

Tuesday, March 23, 2010

Yossef

Today, after reading about him on Yifat's blog, I came upon this sweet movie showing Yossef the puppet signing books on the last National Isreali Book Week. Yossef and his long time operator, Roni Mosenson-Nelken, who is an acclaimed puppetry teacher, wrote a wonderful book discussing the art of puppetry, the philosophy behind it, and the relationship between puppet and operator. The moment I saw it on the book store I knew that a - I must have it and b - I'm SO stupid I didn't write it myself (but I am not really angry, my book is in the works. I am simply sad I am not the only one who can write such a book so beautifully. Big ego you know).

Israeli puppetry and art lovers, this book is a must! I wish I could have my signed by Yossef.. I also think I should take a course tutored by Roni, maybe a summer school thing?


"Do you know how to sign? Simply scrabble something 
and say it's a signature, that's what grown ups do"

Friday, March 19, 2010

I am proud!

Happy weekend all! I plan to do absolutely nothing this weekend. In fact, It's after 4pm and I'm still in my pajamas.

I wanted to introduce to a new Etsy shop I am especially proud of -  Orit Hadad's handmade jewelry shop.

Orit opened her shop after purchasing my Etsy for Hebrew readers - Everything you need to know on opening and maintaining a successful Etsy shop guides pack.  And what a great student she is! Check out her crisp photos and accurate item descriptions. She is already making successful sales, and I am sure she will have great success with her shop. Yay Orit!

Crochet knitting fine silver lava stones necklace

אני שמחה להציג לפניכם את החנות של אורית חדד, תכשיטנית מוכשרת שפתחה את חנותה אחרי שרכשה וקראה את המדריכים העבריים שלי לפתיחת וניהול חנות מוצלחת באטסי. יש כבר כמה וכמה חנויות ישראליות שנפתחו בידי אנשים שקנו את הדריכים שלי, אבל אני חייבת לומר שזו החביבה עליי. צילומי המוצר החדים והבהירים והתאורים המפורטים שלה תרמו ללא ספק לעובדה שכבר עם פתיחת החנות יש לה 2 מכירות.

אם גם אתם רוצים לפתוח חנות למכירת תוצרת ידכם באטסי, אתם מוזמנים לרכוש את המדריכים בחנות שלי או ישירות דרכי. אני מקווה שהם יעזרו לכם כמו שעזרו לאורית! במילותיה שלה:

רציתי להודות לך על המדריכים שקניתי אצלך.
הם היו לי לעזר רב ואני עדיין קוראת בהם מידי פעם.
עיקר העזרה בשבילי היתה בעיקר בפתיחה וזה היה הזרז בשבילי.

Tuesday, March 2, 2010

יופי צרוף

גיליתי רק היום את השיר הזה של סיון שביט מ-2006 והוא מענג, מרגש ונפלא בעייני. גם הקליפ נהדר וכמו שנכתב עליו בויקיפדיה "עוטף לתוכו וארייציות ואינטרפטציות שונות של המין הנשי, כאשר כל הדמויות בקליפ מסמלות אימרה או התפתחות מסוימת של נשים בתקופות שונות בחייהן". אם מישהו מזהה אימרה אשמח לשמוע, לא מצאתי פרשנות מפורטת בשום מקום אחר

Monday, December 28, 2009

הקאפקייק הציוני

כל כך הרבה נכתב לאחרונה על קאפקייקס, אותן עוגות אישיות חמודות בזיגוג קרמי חמאתי ונימוך. יש מיני חקייני קאקפייקס מקומיים שמתרגמים את העוגה החמודה למאפין בציפוי קרם דליל ובלה. אחרי שאכלתי את הדבר האמיתי בלונדון הבנתי שמדובר בפריט חמדה שכשהוא טוב הוא נהדר וכשהוא רע, אלוהים ישמור.

בכל מקרה, קמתי ממיטת חוליי לקיים הבטחה. ביום חמישי נסעתי לשוק האכרים בהרצליה כדי להעמיס אבוקדו וגבינות עיזים ונתקלתי שני ילדים נחמדים שחילקו טעימות לדוכן חדש של קאפקייקס. הטעימות היו טעימות, ולכן בסיום ענייני הלכתי לבדוק את הענין מקרוב ונתקלתי לתדהמתי במראה הבא.

Nadine Cupcakes
מצלמה סלולרית, חושך בחוץ, תארו לעצמכם כמה טוב זה נראה באמת

הטעמים מגוונים, הבסיס ברב המקרים שוקולדי (פרט לטירמיסו הקטן, שהתחפש לקאקפייק) וטעים והקרם כמו שצריך להיות - סמיך, נגיס, מתוק במידה, טרי ויפה. הבטחתי להם שאם יהיה טעים אני אחרוג ממנהגי לכתוב באנגלית ואציין אותם לטובה בבלוג, וכך אני עושה (בתקווה לקבל שוחד שמן בביקור הבא שלי). הבעיה היחידה היא המחיר השערורייתי של העוגות - אחת בעשרים, שלוש בחמישים, חמש בתשעים. בכסף שהוצאתי על שלוש חמודיות יכולתי לקנות עוגה משפחתית ולקבל עודף (אחח, הייתי מאד שמחה לגרסה גדולה של הקאפקייק שוקולד עם קרם תות. הייתי טורפת חצי ממנה עכשיו וחצי אחרי ארוחת הערב). מה שכן, הם באמת טעימים להפליא. אני חושבת שאם הם יורידו את המחירים הם יוכלו להפוך ללהיט. אפילו חיברתי עליהם שיר קטן:

קאפקייקים נחמדים עם קרם תות
כל כך טעימים, שבא לי למות

Nadine Cupcakes
שני הילדים האלה הם אנשי מכירות כל כך טובים, אני צריכה לדבר עם המנכ"ל שלנו שיציע להם עבודה

אקיצר, הקאפקייקים של נאדין, לכו תטעמו ותביאו לי כמה מתנה. אני חולה ומסכנה ונואשת לעוגת שוקולד.

עדכון - החבר'ה מנאדין עדכנו אותי שבעקבות מה שנכתב כאן, הם יורידו את המחירים החל מיום חמישי הקרוב. אם טרם תכננתם לבקר אותם השבוע, זאת סיבה נהדרת לרוץ! תודה וכל הכבוד לכם חבר'ה.

Saturday, November 21, 2009

קנית בגדים למידות גדולות בלונדון

עדכון - רשימת חנויות מומלצות למידות גדולות בלונדון מעודכנת לספטמבר 2010 תמצאו פה, בבלוג האופנה העברי שלי.

ובכן חברים וחברות, חזרתי מלונדון אהובתי ובאמתחתי, כמתוכנן, שפע בגדים ונעליים. הקטע המוזר היחידי היה שהצלחתי לקנות רק חולצות עם שרוול קצר, למרות שאין לי כמעט חולצות שרוול ארוך (בשנה שעברה נאלצתי לזרוק המון חולצות כי חגורת הבטיחות במכונית קרעה לי אותן. לקח לי שנתיים להבין למה כל החולצות שלי קרועות בדיוק באותם המקומות. נו שוין). אחרי מחשבה בענין הבנתי שקניתי את החולצות בחנויות למידות רגילות, ובחנויות כאלה השרוולים לרב צרים לי (בורכתי בזרועות שמנמנות דלוקס) ולכן אני תמיד קונה בגדים בלי שרוולים. חבל שלא חשבתי על זה לפני שלושה ימים, אבל זה מה יש.

לפני הנסיעה עשיתי שעורי בית, ותכננתי לאילו חנויות אלך ומתי. הנה קיצור חוויותי - אם להיות שמנה, תהיי שמנה בלונדון. ולהלן הפירוט.

ב-H&M הצלחתי לשרוד את מהומת האלוהים של השקת קולקציית ג'ימי צ'ו (על זה ברשומה נפרדת). אחרי שברחתי משם, קניתי ב-Next את השמלה החמודה הזאת, שבכוונתי ללבוש מעל ג'ינס.

כולם אוהבים פרחים מבד

בקובנט גארדן, המקום עליו אני חולמת כמעט מדי לילה בשנתיים האחרונות, שוכנת לבטח חנות המעצבים האהובה עליי בעולם, היא Whistles. בפעם האחרונה שהייתי בה לפני כשש שנים, הייתי רזה בחמישה עשר קילו לפחות וכבר אז התקשיתי למצוא שם בגד שיהיה טוב עליי. אבל כשנכנסתי לחנות הנפלאה הזאת, שמעתי קול פעמונים לוחש באוזני וכך אמר לי "שרונה'לה פוצי, גשי לחדר המציאות וראי אילו הפתעות הכנתי לך במידה 16". מאחר וכשהבוס מדבר, אני מבצעת, אצתי רצתי לשם וכמובטח מצאתי שפע של חולצות יפהפיות במחירים מוזלים (40 פאונד במקום 160 זה טוב מאד בשבילי). יצאתי משם עם שתי חולצות ושמלה, כל אחת יותר יפה מהשניה.
שמלת משי עם כיווצים, חולצת משי יוונית שכזו, וטוניקת מלחים חמודה

יום שלישי הוקדש לחנויות באיזור קרנבי סטריט שכולו חגיגה של בוטיקים ומעצבים צעירים. את הסיור התחלתי בריג'נט סטריט, שם נפתחה לפני חודש החנות האירופאית הראשונה של Antropologie רשת חנויות יפהפיה שבה ניתן לקנות כלי בית ומיטה מטריפים, ובגדים אקלקטיים, אקזוטיים, ססגוניים ויקרים להחריד (לא קלטתי כמה עד שהגעתי לשם). כל שמלה הכי קטנה עולה 280 פאונד כמו כלום. אחרי סיור בחנות הגעתי למסקנה שאני יכולה להרשות לעצמי רק צעיף ב-88 פאונד, ואז גיליתי את חדר המבצעים שלהם והתחלתי לחגוג. הבגדים שם עלו בין 30 ל-75 פאונד, כשמחיריהם המקוריים היו בסביבות פי 4 או 5 מזה. דעתי החיובית על אלוהים הלכה והתגבשה בעודי מודדת את הבגדים באוירה הכי איכותית ונעימה בה מדדתי בגדים אי פעם - כאשר את מגיעה לתאי המדידה, את מובלת לתא שלך בידי בחורה יפה וחביבה שרושמת את שמך על הדלת לפני שהיא פותחת אותה לפניך. כשאת נכנסת לתא, את מגלה שזה לא תא אלא חדר שקירותיו עשוים ממתלי קולבים. הבחורה פורשת את כל הבגדים שהבאת איתך למדידה מול עיניך, מבקשת שתפני אליה בכל בעיה ומשאירה אותך למדוד בנעימים.

זו לא חנות, זה תא המדידה שלי באנתרופולוג'י

קניתי את הקרדיגן הכתום-אפור, החולצה הסגולה עם המחשוף המעוטר בחרוזים וחולצת החרדל עם הפומפונים שניתן לראות בצילום. צילמתי גם חלק מהבגדים שלא קניתי, מאחר והם היו משמינים להחריד.


שעתיים מהיום האחרון שלי בלונדון הלכו על חיפוש מכנסיים בחנויות שליד קובנט גארדן. אני מדגישה שוב שעשיתי שעורי בית, ותכננתי בדיוק לאן אני הולכת. הלכתי לנקסט כי באתר שלהם כתוב שיש ליין מידות גדולות - ולא היה מעל 18 (ו-18 בריטי זה 46, לא 48 כמו בארה"ב). הלכתי לניו לוק (באתר כתוב עד מידה 26) ולא היה כלום מעל מידה 18. נשברתי והלכתי למרקס & ספנסר, אבל הבגדים שלהם כל כך זקנים שלא מצאתי כלום (חוץ ממגפים, אבל זאת רשומה נפרדת). ב-H&M וטופשופ היה רק עד 16. לא תאמינו כמה עצבנית הייתי אחרי שעתיים של מדידת ג'ינסים קטנים מדי (אלא אם כן אתן שמנות ועברתן את זה על בשרכן העגלגל). בסוף נשברתי ולקחתי טיוב למרבל ארץ' עם הקצבה של 30 דקות לסיור באוונס, שמהם ציפיתי להציג לי אוסף של בגדים לזקנות שרק יעצבן אותי עוד יותר. אבל הפתעה הפתעה - היה להם אוסף ענק של ג'ינסים מכל סוג ומין, כולל הטרנדיים ביותר. על החולצות המכוערות שלהם לא הסתכלתי בכלל, אבל למי היה זמן ממילא - לקח לי שעה עד שהחלטתי מה אני לוקחת. בסוף קניתי סקיני גינס כחול אחד, מכנסים מחויטיות דמויות טוויד (שיהיה לעבודה) וחצאית מיקרו מיני. אמנם נשבעתי לא לקנות אף פריט עם ניטים, אבל קיבינימט, יש לי מיליון גרביונים חדשים ואני צריכה לעשות איתם משהו! וחוץ מזה אלוהים אמר לי שצריך, וחוץ מזה התחשק לי אז קניתי, ותראו לי חנות אחת בישראל שיש בה חצאיות כאלה במידה 48 (או אפילו 44).


אגב - אם אתן מחפשות מכנסיים באנגליה, בקשו מהמוכרים trousers ולא pants אחרת יביאו לכם תחתונים (מה שמזכיר לי שקניתי שם גם תחתונים).

מה חוץ? בטופשופ הענקי שבאוקסופרד סירקס יש מבחר מדהים עד מבלבל של פריטים, כולל העגילים הכי גדולים בעולם, אבל לא מצאתי שם שום דבר שרציתי. למרבה הפלא, הסניף התל אביבי שלהם הרבה יותר מוצלח לטעמי. בהובס יש בגדים יוקרתיים ויקרים עד מידה 20, אבל הם די מבוגרים. מי שמחפשת שמלת ערב לארוע מכובד תמצא שם אלטרנטיבות מוצלחות למדי בסביבות ה-300 פאונד ומעלה. כמעט קניתי שם קרדיגן יפה בורוד ואפור, אבל החזרתי אותו אחרי שהחלטתי ש-550 ש"ח זה הרבה יותר מדי להוציא על פריט לא יחודי שכזה. תכשיטים ונעלים יש בשפע, אבל על זה אני אכתוב באנגלית בפעם אחרת.

מסקנותיי לסיכום
  • תכנני מראש לאן את הולכת ועשי שיעורי בית כדי לחסוך כאב לב
  • זהירות עם הויזה - קל מאד לחרוג מהתקציב המתוכנן כשיש כל כך הרבה אפשרויות יפות שלא תמצאי בארץ לעולם
  • לכי לאוונס מוקדם ככל האפשר ובני לך בסיס למלתחה - תתקשי למצוא מכנסים במידה 46 ומעלה בחנויות אחרות, כמו גם ג'קטים ומעילים. משם תוכלי להתקדם לקנית חולצות, שמלות, ואביזרים שונים ומשונים בשאר החנויות בעיר
  • כשאת מסתובבת בעיר לבשי מעיל חם ומתחתיו חולצה דקה וקצרה. כל המקומות מחוממים להקיא ובחוץ קור כלבים - מתכון מנצח להצטננות
בעלת הבית מרוצה מאד אחרי ביקור ב-Whistles

Thursday, October 29, 2009

מילון אבן-שופלן לשרונית מדוברת

Sorry for the Hebrew again guys, this is a post regarding the spoken Hebrew language.

לאחרונה יש לי הרבה קוראים חדשים, שלאו דוקא נתקלו בי באותו מקום ערטילאי המתקרא "החיים האמיתיים". עבורם, ובפרט בשביל אלה שעוקבים אחריי בטוויטר, חשבתי שכדאי לפרסם מונחון קצר לשרונית מדוברת. אם מי מחבריי נזכר במשהו ששכחתי, נא יוסיף בתגובות ואני אעדכן. מדי פעם אני אעדכן את המילון, לנוחיות המשתמשים בי.
  • שניק-שניק\שנאק-שנאק - שניק היא מילה המבטאת מהירות ביצוע גבוהה וכנגזרת של כך, גם עליצות. ב-TCP\IP מתבצעת לחיצת יד משולשת בין שרתים בה שרת מודיע שהוא קיים, מקבל אישור משרת אחר שגם הוא מודיע שהוא קיים, ואז מאשר את קבלת המידע. מאחר ויהודים אנו, תרגמתי את לחיצת היד המשולשת לעברית כ-שניק, שניק\שנאק, שנאק.
  • לפת -כל מה שתפל, משעמם, ומעורר אפטיה. בעולמם של התענשים (ראה ערך) נקרא המושג "וניל".
  • תענוש - התרגום השרוני ל-BDSM.
  • הלאות - עייפות פיזית ונפשית קשה. נגזרת ממשקל "הרעות".
  • יושנת - בשרונית לא אומרים ישנה. אומרים יושנת.
  • פינקי (שמות נרדפים - פושקין, פנש, פישקנדודעל, פושקינדס החכם בספוגן, פני, פינקלשטיין) -בובייל הבית, ויש שיאמרו הבוס של הבית. הוא כוראוגרף בלהקת הבלט הספוגני הישראלי, מפרנס את עצמו בכבוד רב, יש לו ג'ורה מהתחש (ראה ערך) ולב של זהב.
  • חמועל - נעל בית בצורת חיה או כל דמות צמרורית בלתי סבירה אחרת.
  • כפכמועל - חמועל שפתוח מאחורה.
  • מעיין - מקום מטאפורי בו אתה שקוע עד צוואר בתופעה או תכונה מסוימת. לדוגמה - מעיינות הניצנוצאז'.
  • חובזית -מוצר תזונתי דמיוני. לרב תוזכר החובזית בשילוב עם רוטב מסוים. לרב יהיה אותו רוטב עשוי מטחינה.
  • שככה יהיה לי.. - ניב המבטא פליאה, לרב חיובית. דוגמאות - שככה תהיה לי חובזית ברוטב טחינה עם שמן זית טוב טוב, או שככה יהיה לי ישבן משובץ אבנים טובות.
  • משמין לי - כינוי גנאי לרשת חנויות הבגדים במידה גדולה השנואה עליי, ובהשאלה - כינוי לבגד מבחיל במידות גדולות. לדוגמה "אם הייתי רוצה חולצה שחורה עם הדפס של תחש הייתי הולכת למשמין לי".
  • בנצור - מישהו שמנסה להשתלב לפני בתנועה, ואני נותנת לו.
  • מיטל\יעל - כינויי גנאי לנהגות שעדיף שלא יעלו על הכביש. שתיהן נוהגות מאד לאט, יושבות קרוב מאד להגה, ולא יודעות מהחיים שלהן. ההבדל הוא שמיטל סתם מעצבנת בעוד שיעל עלולה להרוג אותך (היא זאת שנוסעת באור אדום או גולשת מהנתיב שלה באיילון בהילוך איטי).
  • ממישה - אמא שלי (זכרונה לברכה).
  • פפישו - אבא שלי (זכרונו לברכה).
  • פומסקי - האחיינית שלי.
  • חביבו - האחיין שלי.
  • שופלין - דבר טוב. לרב מגולגל וממולא במלית טעימה.
  • למען השם! - קריאה השגורה בפי פינקי, לרב כמתכונת העברית של Like, Duh. עשויה להעיד גם על זעזוע עמוק ממעשיו או דעותיו של הוא זה. לדוגמה - חמוטל שואלת אם אני אגיע לברית של בנה הבכור מחר בערב, אני עונה "למען השם!".
  • שמנוניות - או כל מילה אחרת על משקל "קדמוניות" של יוספוס פלאביוס גורמת לי להרגיש שמחה וצופנת סוד.
  • תחש - יונק נהרות שחור לבן שאוהב לאכול כריכים. משמש כיופמיזם למגוון רחב של מילים שהשתיקה יפה להן. לדוגמה - קיביניתחש.
  • למה לא למה לא - קריאת אישור והסכמה.
  • בטח בטח למה לא - קריאת בוז.
  • ללבב - to heart a shop/item באטסי 
  • יוגמה - רגש או תחושה קשה של יאוש. מקור המילה משילוב המילים יגון ועוגמה.
  • יופחה - תוצר של יוגמה מתמשכת. מצב בו אתה בוכה ובוכה כתוצאה מרחמים עצמיים וראויים במיוחד. 
  • יותמה - יוגמה הנובעת מאובדן שני ההורים.
  • סביח - מילת אישור, המורכבת מחצי סבבה חצי אחלה והרבה טחינה. 
  • משקפמש - משקפי שמש. 
  • מנקש - מטלית לניקוי משקפיים.
Decisions decisions!
בעלת הבית לועסת חובזית

עדכון - מילון אבן שופלן המעודכן מופיע מעתה פה.

Friday, September 18, 2009

סיור על הירח

את הרשומה הזאת, לצערי, אני נאלצת לכתוב בעברית שכן אני לא יכולה ולא רוצה (מיד תבינו למה) לכתוב אותה באנגלית. עדיף שקוראיי האנגלים יראו את התמונות ויגידו "אוו איזה יופי".

אתמול בלילה נסעתי לסיור סליחות לילי בירושלים. כבר כמה שנים שאני חולמת לעשות טיול כזה. לחוות חויה רוחנית יחודית, שכמוה אפשר לחוות רק בירושלים - עיר בה תחושת הקודש (שמתרגמת לעיתים, לאנרגיה כבדה עד כמעט מחנק) היא מוחשית, עבורי. מבחינתי השיא היה לשמוע את אדון הסליחות מושר בידי קהל.

החלק הראשון של הסיור התחיל בנחלאות בסביבות תשע בערב. עד כאן היה בסדר, למרות חבר הקבוצה שדיבר בסלולרי בקול רם ומנע ממני לשמוע חצי ממה שהסביר המדריך.

IMG_5498
בית הכנסת חסד ורחמים בו הוקלטה גרסת אדון הסליחות שצרפתי למעלה

IMG_5497
הדלתות המעוטרות של בית הכנסת חסד ורחמים

משם עברנו לשוק, קנינו משהו לאכול ולשתות והתארגנו להמשיך לישיבת הרב אלבז ליד שכונת מאה שערים כדי לשמוע סליחות בישיבת המחזיר בתשובה הגדול בארץ. כאן מפסיק החלק הנחמד בטיול ומתחיל הסיוט הפרטי שלי.

אני לא רוצה להפליג בתיאורים על העוני המזעזע, על הקירות המכוסים פשקווילים, על האברך שהתנפל עליי בצעקות "צניעות! צניעות!" מיד כשיצאתי מהמכונית שלי והתגובה המהירה שלי (מיד לבשתי חולצה ארוכה על חולצת השרוולים הקצרים נטולת המחשוף שלי) שמכעט גרמה לי לבחילה כשקלטתי כמה מהר אני מוותרת על הכבוד שלי כדי לכבד כביכול אנשים אחרים שמבחינתם אני חשובה כאבק. נוותר על תאורי שיירות הילדים שהולכים ברחובות בשעה אחת בלילה כשכולם לבושים, מקטן ועד גדול, באותם הבגדים בדיוק.

לא נכנסנו למאה שערים, כי שם אסור לגברים ונשים ללכת ביחד, וגם כי הנשים לא לבשו חצאיות ושביסים. במקום, הלכנו על הרחובות שגובלים בשכונה. אחרי חמש דקות הליכה מגבול מאה שערים, שם חנינו, הגענו לפתח הישיבה. המדריך הסביר שבעוד שעה נפגש בצומת הרחובות הקרוב, ואז אמר לנו "טוב, נשים, אני אקח אתכן עכשיו לכניסה שלכן". כאן התחילה הליכה של עשר דקות, ברחובות מטונפים והומי אדם, שלמעשה הובילה אותנו מסביב לבנין הישיבה הענק וחזרה למרחק מספר מטרים מהמקום בו נכנסו הגברים (פתח שבינינו לבינו היו מחסומי ברסל ומסכי ענק מבד, כדי שלא יוכלו לראות אותנו). הסיבה שההליכה לקחה כל כך הרבה זמן היתה שבדרך הישירה מסביב לבנין יש בלוק של רחובות שלנשים אסור ללכת בהם. הבנתי את זה רק כהשמדריך סיים להסביר לנו איך להגיע משם לנקודת המפגש והשאיר אותנו להכנס פנימה. בכניסה לישיבה יושבות שנורריות שאוספות כסף לצדקה. כל הרחובות למעשה, וכל הקירות בתוך הישיבה מכוסים בקופות צדקה. בתוך הישיבה עלינו מספר קומות ברגל (חמש נדמה לי, אבל היו הרבה יותר). בלי מזגן, כמעט בלי חלונות, בדוחק מדהים רק כדי לגלות שהדרך היחידה שלנו לשמוע את אלפי הגברים ששרו והתפללו עם הרב אלבז היא דרך חלונות של מטר על חצי מטר, המכוסים בוילונות, שנמצאים במדרגות בין כל קומה לקומה. ליד החלונות האלה נדחקו המוני נשים ונערות עם סידוריהן ומיטב שביסיהם כדי להתפלל בחום הנורא. בשלב הזה החברה איתה נסעתי ואני החלטנו שאנחנו חייבות לצאת משם וכך עשינו, והלכנו חצי שעה לפני הזמן לנקודת המפגש. משם לא לקח הרבה זמן עד שהחלטנו שאנחנו לא ממשיכות בסיור הזה ופורשות שעות לפני סיומו בלי להמשיך לכותל ולבתי הכנסת האחרים. בפרט אחרי שהבנו מהמדריך שבכותל נוכל לראות את התפילה ההמונית מבעד לחלון זכוכית בעזרת הנשים שבתוך מנהרות הכותל.

IMG_5500
אשת חיל, עלאק

קשה לי לתאר לכם את התחושות שעברו ועוברות בי, בעיקר כי אני לא מצליחה למצוא את המילה המתאימה - זעזוע? קבס? השפלה? איזו מילה תתאים לתאר את הקיום הזה? שכן קחו את הפסקה הבאה:

בעיר X קיימים שכונות ורחובות בהם אסור ל-X ללכת, ומבנים אליהם אסור ל-X להכנס (אלא דרך כניסה נפרדת). קיימת הפרדה בין X ל-X ומחסומי ברזל המאוישים על ידי בריונים אותם אסור לעבור ופחד עומד באויר

והחליפו את ירושלים בעיר אירופאית לבחירתכם, או בטנסי, ואת הנשים ביהודים או בשחורים, ומה קיבלתם? אני אומרת לכם, ואין כאן מקום לויכוח שכן כך הרגשתי, שלראשונה בחיי הבנתי מה גרם לסבי וולטר לקחת את סבתא שלי, שהיתה רק בת שש עשרה, ולברוח איתה מברלין לישראל באמצע הלילה. הפחד ברחוב הוא ממשי, אמיתי וחודר. את פשוט לא יודעת מה יקרה לך אם תכנסי בטעות לרחוב אסור לך. יעשו בך לינץ'? ירביצו לך? יאנסו אותך? כל הזמן ניסיתי להכין תגובה הולמת בראשי למקרה שמישהו ברחוב יגיד לי משהו, אבל לא הצלחתי למצוא אחת. לא ידעתי אם להיות תוקפנית ולהעיף סטירה או לדחוף, אם לנסות להיות מנומסת ולהסביר את תפיסת העולם שלי, אם לצעוק "אתם לא תזהו את אלוהים אם הוא יעמוד מולכם וירק לכם בפרצוף". לא ידעתי אתמול ואני לא יודעת גם עכשיו. אני רק יודעת שאין לי מושג למה דברים כאלה מתקיימים במדינה מתוקנת, למה נשים מוכנות לחיות ככה, איך גברים שיש להם אמא ואישה ובנות מצדיקים את ההתנהגות הזו. למרבה זוועתי הבנתי למה שונאים אותנו, הבנתי מה המשמעות של להיות אישה בחברות מסוימות. כל זה, במרחק שעה נהיגה מהבית שלי.

IMG_5513

כשאמא שלי היתה קטנטונת, הם היו עניים מאד וגרו בבני ברק. בזמן שסבתא שלי עבדה, אמא נשארה עם השכנות החרדיות והן, בלי שסבתא שלי תדע כי היא פחדה מדי לספר לה, היו מתארות לה פעם אחרי פעם ובפרטי פרטים איך ההורים שלה והיא ישרפו באש הגהנום על ידי שדים שונים ומשונים. הן הסבירו לה שההורים שלה אבודים, אבל אם היא תתפלל כל יום אולי היא תצליח להציל את עצמה. אמא שלי שחוותה, ועדין חווה לפעמים שישים שנה אחרי, סיוטים על הוריה שנשרפים בגיהנום, שונאת חרדים שנאת נפש. מבחינתה, דתיים הם השטן. אני ביליתי את רב חיי במאבקים איתה על תפיסת העולם הזאת, הייתי חברה בנוער חובב תנ"ך שם פגשתי חובשי כיפה מקסימים בהם התאהבתי וחשבתי שהיא חיה בסרט. עכשיו, אחרי הלילה שעברתי, אני שונאת את החרדים יותר ממנה.

רציתי חוויה רוחנית, וקיבלתי חוויה אנתרופולוגית. טיול במנהרת הזמן לברלין 1939. סיור על הירח. אדון הסליחות שלכם כבר מזמן סגר את הבסטה, אתם אבודים. אלוהים לא ירצה אתכם לידו, הוא לא מזהה את צלם האנוש בכם יותר. לכו חפשו אלילים אחרים. ואל תקראו לעצמכם יהודים, אני אישה יהודיה מאמינה ואני לא רוצה שום קשר אתכם.

Wednesday, July 1, 2009

בקשה לעזרה מקוראיי בעברית

חלק מכם יודעים שביליתי זמן רב בחודשים האחרונים בכתיבת מדריכים בעברית על הצטרפות ומכירה ב-Etsy. מאחר והיו לי כמה ימי מחלה (ארורים) השבוע, השלמתי סוף סוף את המדריך המתקדם שלי והוספתי אותו לחנות, וגם חבילת "כל מה שרצית לדעת על Etsy ולא היה לך את מי לשאול בעברית" שכוללת את כל המדריכים שכתבתי עד כה (טכניים ותאורטיים).

אני אודה מאד לכל מי שיוכל לקחת כמה דקות ולבחון את הפריטים האלה בחנות שלי ולתת לי פידבק - על התאור, על התמונות אם יש צורך כל מה שעולה לכם בראש ויעול לשפר את המכירה שלהם. זכרו שהמדריכים מיועדים לאנשים שחלקם אינם עדין משתמשים ב-Etsy ורובם יקנו את המדריך אופליין ולא בחנות.

בנוגע למחיר - מאחר וכתיבת המדריכים ארכה שבועות, ראיתי לנכון לתמחר אותם לפי המחיר שהייתי לוקחת בימים שהייתי מעבירה שעורים פרטיים לפתיחת חנות (70 ש"ח לשעה). זה נראה לי הוגן, ביחס למחירי הקורסים שקיימים בשוק היוםבנושא (הקורס הזה, למשל, עולה יותר מאלף ש"ח לארבעה מפגשים) והעובדה שהחומר המסוכם בחבילה הכוללת היה דורש מפגשי לימוד רבים. מי שלא מסכים, נא יאמר לי.

תודה!

Monday, June 29, 2009

Etsy Tips & Tricks Guide - מדריך מתקדם לאצי בעברית

I recently completed my new guide to opening and maintaining an Etsy shop. The first version is sold in Hebrew, and I will translate it to English shortly.

Unlike my first set of Etsy guides, this is not a technical How-To but a more theoretical guide (though I do tell you where to find the features I am talking about and what to do with them), which covers many important issues, such as:
  • Opening and maintaining your shop (I opened a shop, now what?, Payments and fees, Great photography, Tagging your items for success, Canceling a sale, and more)
  • Excellent customer service (How to provide top notch customer service, Feedbacks, and more)
  • Marketing and promotion (Showcases, Treasuries, Why don't I make any sales??, and more)
  • Miscellaneous (Hearts and favorites, Trading on Etsy, What you definitely don't want to do, Useful resources, and more)
In favor of my Hebrew readers, I will continue detailing the contents in Hebrew.

המדריך הזה, להבדיל מקודמיו הטכניים (מדריכי צעד אחר צעד טהורים) הוא מדריך תאורטי המכיל מידע רב שנרכש מנסיון (שלי ושל אחרים) ומלימוד. המדריך מכיל טיפים רבים ובכללם עצות לנושאים המטרידים מוכרים רבים: מהו מבנה העמלות באצי וכל כמה זמן משלמים? למה החנות שלי בלתי נראית? מה אפשר לעשות כדי לשפר את המצב? אילו מבצעי קידום מכירות כדאי לי לבצע? איפה ואיך מפרסמים? איך לבצע מעקב אחר הזמנות? איך להבטיח שהלקוחות שלי יחזרו אליי פעם נוספת? כל זאת ועוד בהישג ידכם ובעברית.

הנושאים במדריך החדש יתעדכנו כל אימת שיעלה נושא חדש ומעניין שאראה לנכון להוסיף לו, על מנת להעשיר את הידע של קוראיי. בין הנושאים במדריך תמצאו:
  • פתיחת החנות ותפעול שוטף (פתחתי חנות, עכשיו מה?, תשלומים ועמלות, מתי ואיך לבטל מכירה ועוד)
  • שירות לקוחות איכותי (איך לתת שירות לקוחות איכותי, פידבקים ועוד)
  • שיווק ומכירות (למה לא קונים ממני?, תיוג הפריטים בחנות, צילום פריטים איכותי, Showcases , Treasuries ועוד)
  • נושאים כלליים (ניהול מועדפים, מה לא כדאי לעשות, איך לעשות החלפות, מקורות מידע מועילים ועוד)
כל זאת ועוד בצירוף טיפים, איורים, הערות והארות.

אני מוכרת את המדריך בחנות שלי, ושולחת אותו באימייל לאחר התשלום. אם ברצונכם לרכוש אותו אופליין, צרו איתי קשר.

Tuesday, April 21, 2009

Etsy-מדריכים בעברית למכירה ב

בעיה המשותפת לאמנים רבים היא חוסר בטחון בכל מה שקשור למכירה. רבים האמנים הצעירים שאינם בטוחים בכשרונם, בכישורי המכירה וניהול העסקים שלהם, שחושבים שעיסוק בכסף יפשיט אותם מהאינטגריטי שלהם כאמנים, שאינם רוצים את "כאב הראש" או שאין להם זמן ולכן הם משלמים עמלות לאחרים על מנת שימכרו בעבורם או פשוט מוותרים מראש.

כאן נכנסים האתרים למכירת מלאכת יד ואמנות, ובראשם Etsy - האתר המוביל והידידותי ביותר למוכרים ולקונים כאחד (ובמה שהם לוקים, הם ממהרים ללמוד ולתקן) של "כל מה שהינו תוצר מלאכת יד". ניסיתי מספר אתרים אחרים למטרה זו, ואני עדין משתשמת בחלק מהם, אולם Etsy הוכיח את עצמו כיעיל והידידותי ביותר (שלא לדבר על הקהילה הפעילה והמהנה שפועלת בו). הם מאפשרים לאמנים לנהל עסק זעיר (ואם ירצה השם, כזה שיגדל עד לכדי מקור פרנסה עקרי) עם כל האלמנטים (שיווק, מכירה, ניהול קשרי לקוחות, תובלה ועוד) בלי לעמוד פנים עם פנים עם הלקוח, ובזמן ובמידה המתאימה לכל אחד.

מאחר ואני עוסקת בתמיכה טכנית וניהול קשרי לקוחות בינלאומיים כבר הרבה (אני לא צעירה כמו שהייתי.. יותר מ-15 שנה אם זכרוני הקלוש אינו מטעני) ולאחרונה הוספתי לתאריי המקצועיים גם את התואר "כתבת טכנית", ומאחר ואני אוהבת וחיה את Etsy, החלטתי לגייס את הידע והכישורים שלי לכתיבת סט של מדריכים לפתיחת חנות על טהרת השפה העברית. החבילה הראשונה היא מעין "ערכה למתחילים למכירה ב-Etsy" ובקרוב תצטרף אליה הערכה למתקדמים.

כרגע אני מוכרת את המדריכים הבאים - אותם ניתן להשיג בחנות שלי, או אם טרם פתחתם חשבון Paypal וחשבון ב-Etsy ישירות דרכי (תוכלו להשאיר פה הערה או לשלוח לי אימייל לכתובת ).
  • כיצד לפתוח חנות באצי - מדריך תמציתי בעברית לפתיחת חנות באצי, בצירוף תרשימים וטיפים שיווקים וטכניים. הסברים מלאים על פתחית חשבון באצי, הקמת חנות ועיצובה מאלף ועד תו.
  • רישום פריט למכירה - מדריך תמציתי בעברית לרישום פריטים למכירה בחנות באצי, בצירוף תמונות מסך וטיפים שיווקיים וטכניים.
  • כיצד ליצור "רשימת אוצר" או Treasury - המדריך מסביר למה כדאי ליצור רשימות כאלה וכיצד ליצור אותן, כל זאת בצירוף תרשימים, וטיפים וטריקים טכניים ושיווקיים.
מאחר והשניים הראשונים כמעט בלתי נפרדים, הוספתי היום רשומה משולבת של שניהם תחת הכותרת חבילה למוכר המתחיל. מי שקונה את החבילה הזו, מקבל את המדריך ליצירת Treasury במתנה.

המדריכים נשלחים לתיבת האימייל של הקונה בפורמט PDF (הניתן לקריאה באמצעות תוכנת Acrobat Reader המצויה על מרבית המחשבים, וגם ניתנת להורדה בחינם מאתר היצרן). גודל הקבצים נע בין 2.5 ל-10 מ"ב.

לפני שתוכלו לפתוח חנות, אתם זקוקים ל:
  1. התמצאות באינטרנט
  2. אנגלית בסיסית שתאפשר לכם לתקשר עם קונים ולכתוב תאורי מוצר
  3. כרטיס אשראי בינלאומי בתוקף
אם יש לכם את כל זה, וכמובן - מוצרים למכירה ומוטיבציה למכור, תוכלו להשיג את כל המידע לו אתם זקוקים מהמדריכים שלי.
פיית המכירות ב-Etsy היא גם שמנמונת, גם מרוצה מהחיים וגם מביאה מזל במכירות

Saturday, April 18, 2009

בעלת הבית חיה בסרט

טוב, אולי לא חיה בסרט, אבל ללא ספק בבית מלא סרטים.

כאילו לא היה מספיק משבר סידור הסרטים שבו מצאתי את עצמי לפני מספר שבועות, מאז קיבלתי את ארגז הסרטים שבזכותו קמה ריבונזלה, אני לא מוצאת את הידים ואת הרגלים בחדר העבודה שלי. מילא ידים ורגלים, אבל אני לא מצליחה למצוא את הסרטים הנכונים כדי להכין בובות נכונות. מאחר ואני מקצוענית יש סדר מופתי בסרטי החנות, והם אפילו יושבים לבטחה בארון הכחול שם זרוע אדם או כנף יתוש לא תציק להם במנוחתם עד שישלחו לעבוד בארצות נכר. אבל הסרטים שאיתם אני עובדת זרוקים אחד בתוך השני, מקומטים ואומללים בכל מיני שקיות ותיקים ופתרון אין. אין ספק שאני צריכה לתלות אותם, ברורים וחלקים, מול עייני כדי שאוכל לקבל מהם השראה כל פעם שאביט בהם. אבל כל קשר בין חזון זה לבין המציאות, מקרי בהחלט. אמנם קיבלתי מתנה מפורטוגל משהו שנראה כמו וילון אמבטיה שקוף שכולו כיסים בגודל גלויה, שיכול היה להיות אידיאלי למטרה הזאת. אבל הדבר הזה גדול יותר ממני וחדר העבודה שלי ביחד, וכדי לתלות אותו אני אצטרך לשבור את הרצפה ולשלשל אותו לשחר השכן, מה שבטח יגמר בתביעה.

אז בינתים אני אוכלת סרטים קשים, ומקווה ליום שבו אתעורר ואגלה שהגמדים פתרו את הבעיה.

בינתים הוספתי מיני סרטים לריבונזלה, במחירים שקשה למצוא בישראל (לפחות בחנויות שאני מסתובבת בהן). אני ממליצה לעשות קניות מרוכזות בחנות כדי למקסם את התשלום על המשלוחה.

נקודות כתומות - על רקע לבן או צהוב
סט של סרט לבבות וסרט משבצות. אל דאגה, הג'וקים רק מדגמנים

Tuesday, April 7, 2009

פרויקט הפסח הסודי נחשף

כבכל שנה, התבקשתי להכין את מתנת הפסח לדודות של רותי. שלא כבכל שנה, רותי התחתנה עם דני, כך שהמתנה משניהם. ההנחיות שלי היו להכין משהו פרקטי (בשנים קודמות קיבלו הדודות תכשיטי אוכל מניאטורי ואוגרים מגנטיים).

בשיטוטי בחנות מלאכת היד חיפשתי השראה, וזו לא איחרה לבוא - פרקטי ומגניב, היר איי קאם! וכך התחלתי בעבודה (מאוחר מדי, כהרגלי). ראשית ביקשתי מהזוג תמונות, וקיבלתי. התיישבתי לצייר אותם עם שרפי (זה התחביב החדש שלי, ציור בשרפי - כמו שאני עושה בתמונות המוצר בחנות הסרטים שלי) על נייר.מאחר ודני יצא מאד דומה, אבל רותי יצאה בת מאה, ציירתי ראשים אלטרנטיביים, במטרה להדביק לה אחד מאוחר יותר.


הזהרה - התהליך המתואר מכאן והלאה נע בין השערורייתי למגוחך. ככה אני עובדת, כי אין לי הדרכה או הכשרה או סבלנות ולכן אני עושה מה שבא לי.

מאחר והתעצלתי לחבר את הסורק למחשב החדש, צילמתי את התמונה, העליתי אותה למחשב, והעליתי אותה לפיקניק כדי לסדר את איזון הלבן (זאת התוכנה הכי טובה שיש לי למטרה הזו). אחר כך פתחתי ב-MS Photodraw והברגתי לגברת ראש חדש.

עכשיו לשלב המגוחך באמת - פתחתי Paintbrush והתחלתי לצבוע. לא, אני לא צוחקת. יצא לא רע יחסית. אחר כך פתחתי שוב בפוטודרוו והוספתי טקסט. כעת הפכתי למראה, כפי שמיודענו ליאונרדו אהב לעשות. בנוסף בישלתי תוספתן.
כדי להמשיך את טרנד ה"חשבתי שרק באריטראה עובדים ככה" נאלצתי לנסוע לתל אביב לחברה שיש לה מדפסת, כי לי אין. כלומר יש, אבל היא לא עובדת כבר קרוב לחצי שנה. שם הודפסה הכבודה (פלוס התוספתן). אז דילגתי חזרה הביתה, ופתחתי קרש גיהוץ. אני שונאת לגהץ.

אין ברירה אלא להודות, שלמרות שאני מגהצת לא משהו, יצא פגז קומפוט! שלא לדבר על התוספתנים.

לסיום - עת לארוז. מאחר ומדובר במתנה לליל הסדר (אגב, במשפחה שלי לא נותנים מתנות לפסח כבר שנים. אני מתחילה להרגיש מוזר עם זה שאין מתנה לדודים למחר..) ופורים היה לא מזמן, חיפשתי את התיקים והארנקים למצות וארזתי יפה בצירוף מצה קטנה ריקה, שיוכלו לכתוב ברכה אישית לכל דודה.

וזהו - פרויקט הפסח הסודי הושלם בהצלחה. עד השנה הבאה, שלום ולהתראות וחג שמח וכשר לכולם!