קנית בגדים למידות גדולות בלונדון

עדכון - רשימת חנויות מומלצות למידות גדולות בלונדון מעודכנת לספטמבר 2010 תמצאו פה, בבלוג האופנה העברי שלי.

ובכן חברים וחברות, חזרתי מלונדון אהובתי ובאמתחתי, כמתוכנן, שפע בגדים ונעליים. הקטע המוזר היחידי היה שהצלחתי לקנות רק חולצות עם שרוול קצר, למרות שאין לי כמעט חולצות שרוול ארוך (בשנה שעברה נאלצתי לזרוק המון חולצות כי חגורת הבטיחות במכונית קרעה לי אותן. לקח לי שנתיים להבין למה כל החולצות שלי קרועות בדיוק באותם המקומות. נו שוין). אחרי מחשבה בענין הבנתי שקניתי את החולצות בחנויות למידות רגילות, ובחנויות כאלה השרוולים לרב צרים לי (בורכתי בזרועות שמנמנות דלוקס) ולכן אני תמיד קונה בגדים בלי שרוולים. חבל שלא חשבתי על זה לפני שלושה ימים, אבל זה מה יש.

לפני הנסיעה עשיתי שעורי בית, ותכננתי לאילו חנויות אלך ומתי. הנה קיצור חוויותי - אם להיות שמנה, תהיי שמנה בלונדון. ולהלן הפירוט.

ב-H&M הצלחתי לשרוד את מהומת האלוהים של השקת קולקציית ג'ימי צ'ו (על זה ברשומה נפרדת). אחרי שברחתי משם, קניתי ב-Next את השמלה החמודה הזאת, שבכוונתי ללבוש מעל ג'ינס.

כולם אוהבים פרחים מבד

בקובנט גארדן, המקום עליו אני חולמת כמעט מדי לילה בשנתיים האחרונות, שוכנת לבטח חנות המעצבים האהובה עליי בעולם, היא Whistles. בפעם האחרונה שהייתי בה לפני כשש שנים, הייתי רזה בחמישה עשר קילו לפחות וכבר אז התקשיתי למצוא שם בגד שיהיה טוב עליי. אבל כשנכנסתי לחנות הנפלאה הזאת, שמעתי קול פעמונים לוחש באוזני וכך אמר לי "שרונה'לה פוצי, גשי לחדר המציאות וראי אילו הפתעות הכנתי לך במידה 16". מאחר וכשהבוס מדבר, אני מבצעת, אצתי רצתי לשם וכמובטח מצאתי שפע של חולצות יפהפיות במחירים מוזלים (40 פאונד במקום 160 זה טוב מאד בשבילי). יצאתי משם עם שתי חולצות ושמלה, כל אחת יותר יפה מהשניה.

שמלת משי עם כיווצים, חולצת משי יוונית שכזו, וטוניקת מלחים חמודה

יום שלישי הוקדש לחנויות באיזור קרנבי סטריט שכולו חגיגה של בוטיקים ומעצבים צעירים. את הסיור התחלתי בריג'נט סטריט, שם נפתחה לפני חודש החנות האירופאית הראשונה של Antropologie רשת חנויות יפהפיה שבה ניתן לקנות כלי בית ומיטה מטריפים, ובגדים אקלקטיים, אקזוטיים, ססגוניים ויקרים להחריד (לא קלטתי כמה עד שהגעתי לשם). כל שמלה הכי קטנה עולה 280 פאונד כמו כלום. אחרי סיור בחנות הגעתי למסקנה שאני יכולה להרשות לעצמי רק צעיף ב-88 פאונד, ואז גיליתי את חדר המבצעים שלהם והתחלתי לחגוג. הבגדים שם עלו בין 30 ל-75 פאונד, כשמחיריהם המקוריים היו בסביבות פי 4 או 5 מזה. דעתי החיובית על אלוהים הלכה והתגבשה בעודי מודדת את הבגדים באוירה הכי איכותית ונעימה בה מדדתי בגדים אי פעם - כאשר את מגיעה לתאי המדידה, את מובלת לתא שלך בידי בחורה יפה וחביבה שרושמת את שמך על הדלת לפני שהיא פותחת אותה לפניך. כשאת נכנסת לתא, את מגלה שזה לא תא אלא חדר שקירותיו עשוים ממתלי קולבים. הבחורה פורשת את כל הבגדים שהבאת איתך למדידה מול עיניך, מבקשת שתפני אליה בכל בעיה ומשאירה אותך למדוד בנעימים.

זו לא חנות, זה תא המדידה שלי באנתרופולוג'י

קניתי את הקרדיגן הכתום-אפור, החולצה הסגולה עם המחשוף המעוטר בחרוזים וחולצת החרדל עם הפומפונים שניתן לראות בצילום. צילמתי גם חלק מהבגדים שלא קניתי, מאחר והם היו משמינים להחריד.


שעתיים מהיום האחרון שלי בלונדון הלכו על חיפוש מכנסיים בחנויות שליד קובנט גארדן. אני מדגישה שוב שעשיתי שעורי בית, ותכננתי בדיוק לאן אני הולכת. הלכתי לנקסט כי באתר שלהם כתוב שיש ליין מידות גדולות - ולא היה מעל 18 (ו-18 בריטי זה 46, לא 48 כמו בארה"ב). הלכתי לניו לוק (באתר כתוב עד מידה 26) ולא היה כלום מעל מידה 18. נשברתי והלכתי למרקס & ספנסר, אבל הבגדים שלהם כל כך זקנים שלא מצאתי כלום (חוץ ממגפים, אבל זאת רשומה נפרדת). ב-H&M וטופשופ היה רק עד 16. לא תאמינו כמה עצבנית הייתי אחרי שעתיים של מדידת ג'ינסים קטנים מדי (אלא אם כן אתן שמנות ועברתן את זה על בשרכן העגלגל). בסוף נשברתי ולקחתי טיוב למרבל ארץ' עם הקצבה של 30 דקות לסיור באוונס, שמהם ציפיתי להציג לי אוסף של בגדים לזקנות שרק יעצבן אותי עוד יותר. אבל הפתעה הפתעה - היה להם אוסף ענק של ג'ינסים מכל סוג ומין, כולל הטרנדיים ביותר. על החולצות המכוערות שלהם לא הסתכלתי בכלל, אבל למי היה זמן ממילא - לקח לי שעה עד שהחלטתי מה אני לוקחת. בסוף קניתי סקיני גינס כחול אחד, מכנסים מחויטיות דמויות טוויד (שיהיה לעבודה) וחצאית מיקרו מיני. אמנם נשבעתי לא לקנות אף פריט עם ניטים, אבל קיבינימט, יש לי מיליון גרביונים חדשים ואני צריכה לעשות איתם משהו! וחוץ מזה אלוהים אמר לי שצריך, וחוץ מזה התחשק לי אז קניתי, ותראו לי חנות אחת בישראל שיש בה חצאיות כאלה במידה 48 (או אפילו 44).


אגב - אם אתן מחפשות מכנסיים באנגליה, בקשו מהמוכרים trousers ולא pants אחרת יביאו לכם תחתונים (מה שמזכיר לי שקניתי שם גם תחתונים).

מה חוץ? בטופשופ הענקי שבאוקסופרד סירקס יש מבחר מדהים עד מבלבל של פריטים, כולל העגילים הכי גדולים בעולם, אבל לא מצאתי שם שום דבר שרציתי. למרבה הפלא, הסניף התל אביבי שלהם הרבה יותר מוצלח לטעמי. בהובס יש בגדים יוקרתיים ויקרים עד מידה 20, אבל הם די מבוגרים. מי שמחפשת שמלת ערב לארוע מכובד תמצא שם אלטרנטיבות מוצלחות למדי בסביבות ה-300 פאונד ומעלה. כמעט קניתי שם קרדיגן יפה בורוד ואפור, אבל החזרתי אותו אחרי שהחלטתי ש-550 ש"ח זה הרבה יותר מדי להוציא על פריט לא יחודי שכזה. תכשיטים ונעלים יש בשפע, אבל על זה אני אכתוב באנגלית בפעם אחרת.

מסקנותיי לסיכום

• תכנני מראש לאן את הולכת ועשי שיעורי בית כדי לחסוך כאב לב
• זהירות עם הויזה - קל מאד לחרוג מהתקציב המתוכנן כשיש כל כך הרבה אפשרויות יפות שלא תמצאי בארץ לעולם
• לכי לאוונס מוקדם ככל האפשר ובני לך בסיס למלתחה - תתקשי למצוא מכנסים במידה 46 ומעלה בחנויות אחרות, כמו גם ג'קטים ומעילים. משם תוכלי להתקדם לקנית חולצות, שמלות, ואביזרים שונים ומשונים בשאר החנויות בעיר
• כשאת מסתובבת בעיר לבשי מעיל חם ומתחתיו חולצה דקה וקצרה. כל המקומות מחוממים להקיא ובחוץ קור כלבים - מתכון מנצח להצטננות
  

בעלת הבית מרוצה מאד אחרי ביקור ב-Whistles