פרויקט הפסח הסודי נחשף

כבכל שנה, התבקשתי להכין את מתנת הפסח לדודות של רותי. שלא כבכל שנה, רותי התחתנה עם דני, כך שהמתנה משניהם. ההנחיות שלי היו להכין משהו פרקטי (בשנים קודמות קיבלו הדודות תכשיטי אוכל מניאטורי ואוגרים מגנטיים).

בשיטוטי בחנות מלאכת היד חיפשתי השראה, וזו לא איחרה לבוא - פרקטי ומגניב, היר איי קאם! וכך התחלתי בעבודה (מאוחר מדי, כהרגלי). ראשית ביקשתי מהזוג תמונות, וקיבלתי. התיישבתי לצייר אותם עם שרפי (זה התחביב החדש שלי, ציור בשרפי - כמו שאני עושה בתמונות המוצר בחנות הסרטים שלי) על נייר.מאחר ודני יצא מאד דומה, אבל רותי יצאה בת מאה, ציירתי ראשים אלטרנטיביים, במטרה להדביק לה אחד מאוחר יותר.


הזהרה - התהליך המתואר מכאן והלאה נע בין השערורייתי למגוחך. ככה אני עובדת, כי אין לי הדרכה או הכשרה או סבלנות ולכן אני עושה מה שבא לי.

מאחר והתעצלתי לחבר את הסורק למחשב החדש, צילמתי את התמונה, העליתי אותה למחשב, והעליתי אותה לפיקניק כדי לסדר את איזון הלבן (זאת התוכנה הכי טובה שיש לי למטרה הזו). אחר כך פתחתי ב-MS Photodraw והברגתי לגברת ראש חדש.

עכשיו לשלב המגוחך באמת - פתחתי Paintbrush והתחלתי לצבוע. לא, אני לא צוחקת. יצא לא רע יחסית. אחר כך פתחתי שוב בפוטודרוו והוספתי טקסט. כעת הפכתי למראה, כפי שמיודענו ליאונרדו אהב לעשות. בנוסף בישלתי תוספתן.
כדי להמשיך את טרנד ה"חשבתי שרק באריטראה עובדים ככה" נאלצתי לנסוע לתל אביב לחברה שיש לה מדפסת, כי לי אין. כלומר יש, אבל היא לא עובדת כבר קרוב לחצי שנה. שם הודפסה הכבודה (פלוס התוספתן). אז דילגתי חזרה הביתה, ופתחתי קרש גיהוץ. אני שונאת לגהץ.

אין ברירה אלא להודות, שלמרות שאני מגהצת לא משהו, יצא פגז קומפוט! שלא לדבר על התוספתנים.

לסיום - עת לארוז. מאחר ומדובר במתנה לליל הסדר (אגב, במשפחה שלי לא נותנים מתנות לפסח כבר שנים. אני מתחילה להרגיש מוזר עם זה שאין מתנה לדודים למחר..) ופורים היה לא מזמן, חיפשתי את התיקים והארנקים למצות וארזתי יפה בצירוף מצה קטנה ריקה, שיוכלו לכתוב ברכה אישית לכל דודה.

וזהו - פרויקט הפסח הסודי הושלם בהצלחה. עד השנה הבאה, שלום ולהתראות וחג שמח וכשר לכולם!